מכתב של החייל גנאדי טימך

שלום רב לכם.

קוראים לי גנאדי טימך.
עמית היה מפקד שלי בשנה וחודשיים האחרונים.
כשפירקו את המחלקה הקודמת שלי אי שם במרץ 2006 הגעתי למחלקה של עמית. מחלקה 2 בפלוגת רותם.
ולא יודע בהתחלה לא הסתדרתי איתו תמיד היו לנו איזה ריבים של מפקד וחייל. אבל לאט לאט התחלתי להבין אותו והוא אותי...
לפני 8 חודשים החלתתי לעזוב את הבית מסיבות אישיות.. ועמית עזר לי מאוד בקטע של לסדר שאני אגור בבית בחייל..
ואם היה צריך לכתוב מכתב המלצה למש"קית ת"ש אז הוא כתב למרות שלא היינו ביחסים ממש קרובים..
וגם כשהייתי במצב שכמעט ולא היה לי איפה לישון בגלל שהסתיימה הלינה בבית החייל הוא הבטיח לעזור וכך זה היה באמת..
הוא בא אליי ואמר שהאריכו לי בעוד חודש את הלינה בבית החייל...
ובזמן האחרון שהוא עוד היה איתנו הוא היה מוכן אפילו לעזוב את התפקיד ובאותו רגע ללכת הביתה העיקר שיהיה לנו טוב..
רק עכשיו כשהוא כבר לא איתנו אני מתחיל להבין עד כמה שהיה אכפת לו מאיתנו...
הוא היה צריך לעזוב את התפקיד במרץ לפני חודשיים אבל הוא התעקש

להשאר איתנו עם המחזור שלנו אוגוס 2004 עד השיחרור כדי שנסיים ביחד..
גם הוא היה מספר שהוא יצא לקורס קצינים מאוחר בגלל אהבה ליחידה שלנו.. וכאמור גם בהמשך נשאר

איתנו בגלל אהבה לחיילים שלו..
ועכשיו הוא ממש חסר בפלוגה..לכולם ולנו לחיילים שלו ולי אישית..גם כן
ממש אני עדיין לא מצליך לעכל זאת..רק לפני שבוע עוד דיברנו והוא אמר לי שאני אצא

הביתה לשבוע ימים בגלל שסגרתי ריתוק 24 יום ואתמול יום חמישי יצאתי הביתה

והוא זה שהיה צריך לעשות תאריך יציאה לחיילים והוא היה חסר שם...

מבטיח שלא אשכח את עמית לעולמים הוא היה בן אדם גדול..לא פיזית אלה גדול

כבן אדם אחד שלא מגיע לו להיות עכשיו איפה שהוא נמצא.
עמית יהיה זכרך ברוך.

הנה משהו שמישהו הכין אני לא מכיר את הבן אדם שהכין אבל כדאי שתראו...
http://stage.co.il/Stories/193742
כמו כן יש עוד הרבה לכתובת על עמית מרוב שהוא היה בן אדם גדול אפשר לשבת ולכתוב ימים עליו דברים...

בברכה חייל של עמית ממחלקה 2 גנאדי טימך