יום שני, 8 בספטמבר 2008

דברים שכתב לי שגיא, החייל של עמית

האמת שתמיד עמית היה צוחק עליי כשהתחלתי לנגן בגיטרה כי הייתי ממש ממש זייפן ועם הזמן היה מידיי פעם יושב כמה דקות ומקשיב לניגון ומאשר שאני משתפר.. טוב אז השיר עצמו התחיל ממנגינה שכתבתי באותו יום שחור שאני בטוח שלא תשכחו ולקח לי כמה ימים עד שהצלחתי לאחד את עצמי כדיי לכתוב את המילים עצמם.. אין כל כך הרבה אנשים שאני מראה להם שירים שכתבתי אבל הפעם כן חשוב לי שתדעו שזאת הדרך שלי להנציח אותו. לשיר קוראים "לבד מתחבק".... אני מקווה שעם הזמן אני יסיים לעבד אותו מוזיקלית.. שגיא.
לזכרו של עמית גוטליב ז"ל


בסוף של יום, כשכולם כבר עייפים
הכל נהיה מוזר אף אחד לא מבין
עטופים בלחץ מחכים לשמוע
גובר הפחד מפסיקים לשמוח

שעה עוברת, וכולם כבר יודעים
אתה כבר לא איתנו, אתה עם מלאכים
וכולם בהלם לא יודעים איך להתמודד
הם יושבים בחוץ מנסים להתקשר

פזמון:
אולי הלכת, אבל אתה עוד פה
במרכז מתבוננת בנו תמונתו
כולם עצובים, אבל אתה עוד צוחק
כולם ביחד ואתה לבד, לבד מתחבק


עבר הלילה והיום יותר שחור
נוסעים ביחד, מספרים על גיבור
עומדים ביחד ומחפשים אותו
הוא איננו, מצדיעים לכבודו

עברו ימים וכלום לא השתנה
הולכים לחדר, אולי בדרך נראה אותך
כולם מחכים שרק תחזור
לא רוצים שזה יעבור

פזמון..