עמית היקר שלנו
אנחנו כותבים לך מכתב זה שתקרא אותו כשתהיה על אדמת פולין
זאת על מנת שתחוש שאנו נמצאים לידך ואיתך ומחבקים אותך אלינו בעת שיעברו לפני עיניך המראות הקשים ובעת שתחווה את החוויה המצמררת של העמידה פנים מול פנים באותם המקומות שבהם חרב עליו עולמו של עמנו ושבהם הוכתה משפחתנו עד כדי כך שרק אנחנו נותרנו ענף אחד מעץ שלם.
המחשבה שאתה נמצא באושויץ טרבלינקה או מיידנק למרות עשרות השנים שעברו, מסוגלת עד היום להעביר בנו צמרמורת וחלחלה.
שלחנו אותך לשם על מנת שמהמקומות המחרידים האלה תשאב כוחות ותשכיל להבין את גודל הפלא שאתה השריד והפליט של משפחתנו עומד על האדמה הארורה הזו כאדם חופשי.
החרות שבה זכינו אנחנו ואתה איננה מובנת מאליה למרות שנולדנו לתוכה, ונגיעה אפילו לשבריר של שניה בחוויה שאתה חווה כעת תהא עשויה אולי לתת לך קנה מידה שתעריך אותו, שתדע לשמור עליו ולהאבק למענו.
אמא ואבא
שאוהבים אותך מאוד
