דברים שאביתר כתב בשמו ובשם החברים אחרי הטיול

למידד וחנה שלום

רציתי לומר לכם שכולנו מאוד נהננו בטיול. אני חייב להודות שהיה לי קצת קשה עם הרעיון בהתחלה, זאת פעם ראשונה שאני יוצא לטיול כזה בלי עמית. אבל האמת שהיה נהדר, היתה באוויר תחושה של טיול שנתי, ולא אווירה עצובה של יום זכרון, שממנה חששתי. היה משהו אירוני בלהסתכל על כל האנשים שעמית תמיד ניסה לגרור איתו לטיולים, מטיילים ביחד בלעדיו. חשבתי לעצמי שהוא מסתכל מלמעלה ואומר "וואלה יופי, עכשיו הם נזכרים". בכל מקרה, אני רואה בטיול הזה מעין ירושה שהוא נותן לנו, דרככם. אין ספק שזאת הדרך הכי טובה לזכור את עמית, ולא רק את עמית - אלא את מה שעמית היה עבורנו. טיולים, ידיעת הארץ, אבל בעיקר חברות וצחוק ושמחה אמיתית. ואני מאמין ומקווה שהמסורת הזו תמשיך ותתחזק. אני רק מקווה שהטיול עשה גם לכם ולחברים שלכם טוב כמו שהוא עשה לנו.
אביתר